בס"ד יום ה' כ"ה שבט ה’ אלפים תשפ"ג
באנו בזאת להסכם ולקשור ביננו קשר של קיימא לאחר שנדברנו
שני הצדדים כדלהלן:
הנדיב הדגיל והנעלה, תמכין דאורייתא
הר"ר שמעון לבין הי"ו
אשר לקח על עצמו להיות צד ה’זבולון’ (תומך תורה) - צד א’
כולל להוראה "חדוותא דאורייתא דילי"
אשר לקח על עצמו להיות צד ה’יששכר’ (מתייגע בתורה) - צד ב’
להיות שותפים לדבר מצווה, באופן שצד ב’ יעסקו בתורה
וצד א’ ימציא להם תמיכה, ובתמורה לכך צד ב’ יחלקו עמו בשכרם
(על פי לשון הרמ”א יורה דעה סימן רמ"ו סעיף א’).
והרי זה כמדליק מנר לנר וזהו מה שנאמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך.
שכל אחד ישמח בשלו ושאין אחד נוטל חלק חברו הוא כפי שכתוב
בספר אור החיים הקדוש פרשת כי תישא ובספר כתב סופר ועוד ספרים קדושים
שהלומד איננו מפסיד משכרו כלום והתורם מקבל שכר מלא מלימודו.
ולכן קיבל על עצמו הנדיב
הר"ר שמעון בן חנה לתמוך בכולל זה
בסך של 1800 שקלים לכל חודש
למשך זמן של שנה מיום חתימה חוזה זה.
דמי תמיכה אלו ישמשו להתעלות בתורה, ולהתרוממות
ביראת ה’ טהורה, ויעלו לזכות התומך ביד נדיבה,
לשמירה+ לברכה+ והצלחה+.
זכות המצווה תשפיע עליו ועל בני ביתו, שלא תמוש התורה
מפי זרעו וזרע זרעו, וכל תפילותיו יתקבלו לרצון לפני קונו וצורו.
