שמים וארץ – תבל ומלואה,
עמדו, ציפו וייחלו בכמיהה,
מתי יגיעו העם המיוחד,
"נעשה ונשמע" יצעקו כאחד,
ועול תורתו ומצוותיו הישרים,
עליהם יקבלו לדרי דרין.
והנה הגיעו חשוקים,
כאיש אחד בלב אחד דבוקים,
נערכים ונכונים בקדושה ובטוהר,
בפרישה והגבלה ונגוע בהר.
ואזי בשלישי בהיות הבוקר,
ובקול סערה - הרים עוקר,
הופיע מלך במסבו והדרו,
ומסר לנו אוצר מתנת יקרו,
גנוזה בחדריו זה דורות,
אורחותינו ליישר ונתיבותינו להורות.
וכימים ההם בזמן הזה,
בכל שנה ושנה במחזה,
חוזר ונשנה המעמד המרומם,
ואור יקר צח ובהיר, נשפע ממרומים.
אנא רחום הביטה עלינו,
ויושפע אור התורה בכלינו,
ויהי ה' חלקינו ונחלתנו,
כל ימינו על אדמתנו.
וביום חתונתו- זה מתן תורה,
"בנה בית מלא אורה ויראה טהורה,
מושתת על אדני התורה והחסידות,
בנועם ותפארת המדות,
כפי שהדריכונו אבות,
וכרצון יושב בערבות.
