הָאֵ-ל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וּמֵרְשׁוּת מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה.
אֶפְתַּח פִּי בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְדָר בִּנְהוֹרָא.
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ בְּיִרְאָתוֹ הַטְּהוֹרָה. וְהִגִּיעָנוּ לִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה.
הַמְשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה. נוֹתֶנֶת עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים וְתִפְאָרָה.
מַאֲרֶכֶת יָמִים וּמוֹסֶפֶת גְּבוּרָה. לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְשׁוֹמְרֶיהָ בְּצִוּוּי וְאַזְהָרָה.
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי הַגְּבוּרָה. לָתֵת חַיִּים וָחֶסֶד וְנֶזֶר וַעֲטָרָה.
שכרועה נאמן נושא אותנו על לבו,
מרעיף אהבה ומכוון דרכנו במסילות התורה והחסידות,
מאיר עינינו בשיעוריו הנפלאים ומשקה את עדתו ממעיינות תורתו,
אוזנו קשובה לשואל ולמבקש עצה ותושיה,
ובתבונתו ובחום לבו מחזק ידינו, מנתב את דרכינו ומאמץ צעדינו.
וּבִשְׂכַר זֶה תִּזְכֶּה מֵאֵ-ל נוֹרָא. לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.
וּמְקַיְּמֵי מִצְוֹת בְּתוֹךְ עַם יָפָה וּבָרָה. וְתִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַבְּחִירָה.
וּפָנֶיךָ לְהָאִיר בִּצְדָקָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה.
והברכה אחת היא לידידנו הנדבן החשוב
אשר השכיל להוקיר תורה ולכבד נושאיה,
וקנה בדמים מרובים את כיבוד ״חתן תורה״ לכבוד הדיין שליט״א.
יזכה לכל הברכות האמורות, ויתברך בשפע ברכה והצלחה,
בבריאות ובנחת ובהרחבת הדעת,ותעמוד לו זכות כבוד התורה
לראות ברכה בכל מעשה ידיו.