למחנך החשוב
העושה מלאכת ה' נאמנה!
שמים וארץ – תבל ומלואה,
עמדו, ציפו וייחלו בכמיהה,
מתי יגיעו העם המיוחד,
"נעשה ונשמע" יצעקו כאחד,
ועול תורתו ומצוותיו הישרים,
עליהם יקבלו לדרי דרין.
והנה הגיעו חשוקים,
כאיש אחד בלב אחד דבוקים,
נערכים ונכונים בקדושה ובטוהר,
בפרישה והגבלה מלנגוע בהר.
ואזי בשלישי בהיות הבוקר,
ובקול סערה - הרים עוקר,
הופיע מלך במסבו והדרו,
ומסר לנו אוצר מתנת יקרו,
גנוזה בחדריו זה דורות,
אורחותינו ליישר ונתיבותינו להורות.
וכימים ההם בזמן הזה,
בכל שנה ושנה במחזה,
חוזר ונשנה המעמד המרומם,
ואור יקר צח ובהיר, נשפע ממרומים.
יושב לו מחנך ירא ושלם בכיתתו
ומשקיע כל כוחו ואונו
להעמיד לה' דור חדש וטהור
תינוקות שלא טעמו טעם חטא, מליאי אור
היושב במרומים הוא היודע עד כמה
עמלת הקרבת ויגעת באהבה רבה
לזכותכם נזקפת כל זעקת ''נעשה ונשמע''
הבוקעת מלב יניק, טהור כוסף והומה
ימים יבואו וכל עול תורה ומצוות תקבלו
והיה זה שכרכם מכל אשר עמלו
מעריכים ומוקירים מעומק הלב