הובא בספר 'נטעי אשל' מהגה"צ חסידא ופרישא
רבי שמואל אהרן לידר זצוק"ל (סוף פרשת ויחי) וז"ל:
חזק חזק ונתחזק. נרמז כאן שיהודי צריך להתחזק שוב ושוב בכל מצב, ואפילו אם נפל ח"ו לא יתפעל מזה כלל אלא יראה תיכף לקום מנפילתו ולהתנהג מעתה יותר בזהירות. ומצאנו רמז לזה ממה שאמרו במשנה (ב"ק לא.) שני קדרים שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל, ונתקל השני בראשון, ראשון חייב בנזקי שני. ואומר על זה רבי יוחנן בגמרא, לא תימא מתני' רבי מאיר דאמר נתקל פושע, אלא אפילו לרבנן דאמרי אנוס הוא, הכא חייב שהיה לו לעמוד ולא עמד, שאף שהנפילה אינו פשיעה יש טענה עליו למה אינו קם.
וכן הוא ברוחניות, שמה שיש לאדם נפילות בעבודת ה' זה אין זה בגדר פשיעה, שהרי האדם אינו מלאך ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, רק הטענה על האדם מדוע אינו עומד וקם מנפילתו. וכן כתוב (משלי כד, טז) שבע יפול צדיק וקם, ולכאורה קשה אם נופל מדוע יקרא צדיק, והתירוץ הוא שכיון שאחר שנופל מיד הוא קם ואינו נשאר בנפילתו על כן נקרא צדיק.
וכדי שיהיה יכול האדם לעמוד מהנפילה צריך הוא להתפלל, וכמו שפירש הרה"ק מלכוביץ זי"ע מה שאמרו במשנה (אבות ה, ג) עשר נסיונות נתנסה אברהם ועמד בכולם, על פי מה שאמרו חז"ל (ברכות ו:) אין עמידה אלא תפילה, והיינו שאברהם אבינו היה לו הכח לעמוד בנסיונות כי היה מתפלל תמיד להשי"ת, וכמו כן כל האדם צריך להתפלל בעת הנפילה שיוכל לקום, וזהו מה שאמרו שיש טענה על הנופל "שהיה לו לעמוד ולא עמד", היינו שהיה צריך להתפלל להשי"ת שיעזרנו ויוכל לעמוד ולקום מהנפילה.
א. להתחזק כל פעם מחדש.
ב. אפילו אם נפל ח"ו, העיקר הוא להתחזק ולקום.
ג. מי שלא נשאר בנפילתו הוא זה שנקרא צדיק.
ד. להתפלל להשי"ת שיעזרנו לעמוד ולקום מנפילתו.