מ+שפ++חת סנ+++דרוב+יץ+

פורים תשפ"ב

כמה הקפות
עשה יהושע
מסביב ליריחו
בזמן הכיבוש

מי היה
המלך הראשון
שמלך על ישראל

כמה שנים
חי שמואל הנביא

איזה
פרק בתהילים
הוא הקצר ביותר

כמה נרות
מדליקים
 המהדרין מן המהדרין

לבית הלל
מה הסדר
מוסיף והולך
או פוחת והולך

מה ההלכה כבתה זקוק לה או אין זקוק לה

פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם בשבת האם מדליקין בהם בחנוכה

מה הדין
שכח לומר
ועל הניסים
בברכהמ"ז

כמה ס"ת
מוציאים בשבת חנוכה
שחל בו ר"ח טבת

האם אומרים
בחנוכה
הלל השלם
או חצי הלל

האם
מותר לאכול
לפני הדלקת נר חנוכה

איזה פתרון נתנו החרטומים לחלום פרעה ואיזה פתרון נתן יוסף?

וירדו אחי יוסף,
למה לא כתב
בני יעקב

מי היה
המתרגם
בין יוסף לשבטים

את מי מהשבטים
השאיר יוסף
בבית האסורים
כשעלו להביא את בנימין,
ולמה דווקא אותו

מוסדות התורה ורשת הכוללים
"ד+ברי בינה+" בארה"ק

בנשיאות הגאב"ד שליט"א

תשית לראשו עטרת פז

ברגשי הוקרה והערכה, נשגר כתר תודה וברכה
קדם ידידינו הנכבד ומאוד נעלה, נזר המעש לתורה ולתעודה
ראש וראשון לכל+ קדשי בית חיינו, עושה צדקה וחסד לאלפים,
בריח+ התיכון ועמוד התווך של+ מוסדותינו הקדושים+
הרבני הנגיד הנכבד הטפסר המרומם+

מוה"ר דוד שפירא שליט"א

אשר צדקתו עומדת לעד,
בהיותו נחשון לכל צרכי הקהילה והמוסדות

ובנדיבות ל+יבו ה+טוב
נדב את "היכל התורה" המפואר
לרווחת אלפי הלומדים בבית ה'

יהא רעוא מן קדם אבהן דבשמיא, שזכויות התורה וההוראה לרבים
ובנין מוסדותינו לדורות, יעמדו לו להתברך בכל מילי דמיטב,
אורך ימים בימינה ובמאלה עושר וכבוד, מתוך מנוחת
הנפש והרחבת הדעת בבריות גופא ונהורא מעליא,
אמן.

המברכים ומוקירים בידידות נאמנה
הנהלת ה+מוסדות+

בס"ד ערב חג מתן תורתינו תשפ"ד לפ"ק

שלומים מרובים, כטל וכרביבים, יושפעו ממרומים, למלא אסמים, 
מע"כ האברך כמדרשו מחשובי קובעי עיתים  לתורה בבית מדרשינו מידי יום ביומו

הרב ניסן לרנר שליט"א

ומנשים מאוהל תבורך אשת חיל העומדת לימין בעלה תליט"א

"כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"
'ר
כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים
זר ברכות והודאות הערכה והוקרה עצומה להני נשים צדקניות 
המדרבנים בעליהם מידי יום ביומו לקבוע עיתים לתורה בביהמ"ד, ולפעמים מוותרים על עזרת הבעל 
ואף מוותרים על כל מיני יציאות ערב, אפי' לשמחות , הכל ח"ו לא להפריע לשעה הקדושה של לימוד התורה 
של הבעל, ובזה יש לכן חלק וזכות ושכר שווה בלימוד התורה של הבעל, ובגמ' ברכות (יז,א) אמר ליה רב 
לרבי חייא: נשים במאי זכיין?(באיזו זכות זוכות לחיי העולם הבא) ומתרץ הגמרא בזה שהן שולחות 
את בעליהן ללמוד תורה בבית המדרש וממתינות להם עד שחוזרים מבית המדרש – זה הזכות שעומד להם 
לעולמי עד (באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן").
וכן, תחזקנה ותאמצנה ליבך הלאה לעמוד תמיד לימין בעלך החשוב, להיות לו לעזר שיוכל 
להקדיש לכה"פ שעה שלימה מידי יום ללימוד התורה הק', ובזה אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא,
ר

ותגיד לבני ישראל אלו הגברים
עומדים אנו מלא התפעלות ומשתוממים לראות אותך יום יום 
בעקביות ובהתחדשות ובהתגברות על כל מיני טרדות ונסיונות קובע עיתים בבית המדרש, 
הרי זה לא דבר של מה בכך, ובוודאי לא בא בניקל, ופעמים זה על חשבון של הרבה וויתורים, 
ואפי' ויתורים מופלגים, העיקר לא לבטל ח"ו קביעות עיתים לתורה אפי' יום אחד 
ועל זה הערכתינו והוקרתינו המרובה.
ובעמדינו בזמן קבלת התורה נשנן ונחזור לעצמינו שוב, לשון השו"ע סימן קנ"ה וזלה"ק: 
"ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף עם סבור להרוויח הרבה"
ובסימן רל"ח: צריך להיזהר בלימוד הלילה יותר משל יום, והמבטלו וכו עיין שם
ובגמרא חגיגה יב: אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, 
שנאמר יומם יצוה השם חסדו (ביום חוט של חסד,)ובלילה שירה עימי (התורה נקראת שירה)

ונברכך בברכת התורה יה"ר שנזכה לקבל עלינו עול התורה והמצוות בניקל, 
אורך ימים בימינה ובשמאלה אושר וכבוד, 
והשם יתברך ימשוך וישפיע עלינו חוט של חסד ורחמים וחיים טובים ושלום 
בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות על ישראל שלום, 
ובזכות התורה נזכה לגאולה שלימה ומלכינו בראשינו בעגלא ובזמן קריב, אמן.

בידידות והערכה נאמנה
גבאי שיעורי תורה